מקרה 1: קטרקט

תהליך זה מוכיח או מאשר זאת בצורה "מדהימה".
הממצאים של דר. המר.

לצערי, בזמן הניתוח עדיין לא הייתי בטוח מספיק בנושא ה-GNM!

פרשתי מהחיים המקצועיים הפעילים באוגוסט 2005; לפני כן, כל הקולגות המבוגרים שלי כבר פרשו לפנסיה, כלומר איבדתי מעיני את עמיתיי היקרים הוותיקים. נאלצתי להיפרד מאחרון "הקולגות הוותיקים" כמעט שנה לפני שעזבתי.

כנראה היה כאן סכסוך, שהוביל לאחד עיניים-אטימות עדשה וראייה מופחתת.

שלוש שנים לאחר עזיבתי, בספטמבר 2008, העין, שלמרבה המזל לא נותחה, הראתה ערכים כמעט תקינים בבדיקת ראיה נוספת.

לדעתי, תהליך זה מוכיח בבירור כי לאחר התגברות (פתרון) הקונפליקט, הראייה הישנה חוזרת, ללא ניתוח או "עשייה" אחרת.

מכיוון שהצלחתי לצפות בתהליך הנ"ל גם אצל אנשים אחרים, כלומר שעברו גם הם ניתוח קטרקט לאחר שעזבו את חייהם המקצועיים, ניתן היה לשער שדווקא אירוע חמור זה, עזיבת חייהם המקצועיים, גורם ל"קטרקט". כוכב" נפוץ במיוחד בקבוצת גיל זו.

לפני כשנתיים, ביוני 2, עברתי ניתוח בגלל כאבים מתגברים ליקוי ראייה והאבחנה"קָטָרַקט"ניתוח עין בעין שמאל.

גם העין הימנית נפגעה באותה תקופה, אך פחות חמורה, היא גם הייתה צפויה לעבור ניתוח כעבור 2-3 שנים.

ערכי העין באותה תקופה:
שמאל = מינוס 0,75 (עין מנותחת),
ימין = פלוס 2,5 (עין לא מנותחת).

ב-23.09.2008 הלכתי לאופטיקאי בגלל שהמשקפיים שלי נפגעו, במקביל עשיתי בדיקת ראייה חדשה כי לא פעם היה לי הרושם שהראייה שלי טובה יותר ללא משקפיים מאשר עם משקפיים.

בדיקת העיניים הראתה את הדברים הבאים:
שמאל = מינוס 1,0 (עין מנותחת)
ימין = פלוס 0,25 (עין לא מנותחת)

ההשוואה בעין ימין שאינה מנותחת מציגה שיפור בראייה של 2 דיופטרות, כלומר הראייה כמעט תקינה, בעוד שניתן לראות הידרדרות קלה בעין שמאל.

מאחר שלפי דר. המר ה"קטרקט"לא יותר מאחד קונפליקט הפרדה (ייתכן שאיבדת את הראייה של מישהו שאהבת: עזיבת עבודה, מוות של מכר...) הפרידה הזו עכשיו ברור "עובדה" או התגברה לאחר כשנתיים, גם המראה הישן חוזר ללא כל פעולה (ניתוח) כמעט חוזר מעצמו.

הניתוח בעין שמאל לא היה נחוץ, צריך היה רק ​​להתאזר בסבלנות.

 

מקרה 2: גלאוקומה

בגיל 18 הותקפה המטופלת הימנית על ידי גבר בלילה בדרך הביתה מדיסקוטק בין הרכבת התחתית לבית הוריה. היא רצתה לברוח, אבל לא יכלה לצרוח.

למטופל יש שלושה DHS סבל ברצף מהיר.

כאשר צלו של האלמוני הופיע מהחושך, היא סבלה בתחילה קונפליקט מפחיד-פחד, מכאן ואילך קולה נכשל.

הקונפליקט הזה הוא חלקי ברמה האורגנית שיתוק גרון סוג מוטורי/ו/או חושי; מעורר כקורלציה אורגנית. היא לא יכלה להשמיע קול יותר.

כשהגבר רץ ישר לעברה, היא סבלה מכך 2. DHS על ההמיספרה הימנית הגברית הימנית של המוח - אחת פחד פרונטלי- ו קונפליקט פחד טריטוריאלי.

מאותו רגע, החולה היה בקונסטלציה סכיזופרנית והיה קפוא באימה. היא הצליחה להסתובב, אבל היא כבר לא יכלה להגיב. כעת בא האנס מאחור וזרק אותה ארצה.

זה היה הרגע שבו המטופל... 3. DHS סבל, עם אחד קונפליקט פחד על הצווארלא מהשודד שרדף אחריה.

קונפליקט זה השפיע בעיקר על אזור קליפת הראייה הימנית והביא, ברמה האורגנית, לערפול של גוף הזגוגית, בעיקר בעין שמאל, ובהמשך גם לערפול של עין ימין.

בתום ההתקף, המטופל היה גם בקונסטלציה סכיזופרנית כפולה רוחבית וגם בקונסטלציה פרונטו-אוקסיפיטלית כפולה.

החולה המשיך לסבול במשך שנים הישנות, כי תמיד היה לה אותו מסלול הביתה מרכבת התחתית (2 ק"מ). במיוחד בחורף, כשהחשיך מוקדם, היא ראתה אנס אורב מאחורי כל שיח.

למטופל היה קול שונה וגוף הזגוגית הפך יותר ויותר מעונן עקב חזרות מדי יום וראיית הרשתית המשיכה להידרדר.

התקפה שנייה (הישנות הסכסוך או הארכת הסכסוך) התרחשה שנה לאחר מכן. המטופל היה אז בן 19, היה לבד בבית ועשה התעמלות. לפתע הופיע ראשו של גבר מאחורי החלון. היא הייתה מבועתת ומפוחדת.

אירוע שלישי (הישנות או הארכה של הסכסוך) קרה שוב זמן קצר לאחר מכן כאשר היא מצאה גבר מבלה בלילה בסככה של בית הוריה בחושך.

כעת התגלתה אטימות הזגוגית הזו (גלאוקומה) בעין שמאל.
העין נכרתה בגלל מה שנקרא גלאוקומה משנית, לפיה הניחו כי "רטינופתיה סוכרתית" היא הסיבה (ולכן גלאוקומה משנית), מה שכמובן אינו נכון על פי הרפואה הגרמנית.

זה לא אומר שמצב מטבולי סוכרתי = קונפליקט של התנגדות (סוכרת) ובקונפליקט המרכזי עם מרכיב הפחד-גועל (היפוגליקמיה) לא יכול להתרחש לעתים קרובות יחד עם קונפליקט פחד בצוואר, כמו גם מקרה עם המטופל במקרה.